פעלו עכשיו
ההאשמות
ארבעת הפעילים שהציגו את כתבי האישום שלהם בפני הקהל הרחב (בהם מרטין באלוך וכריסטיאן מוזר, שהוחזקו במעצר במשך שלושה חודשים) מואשמים בסעיף a278 של דיני העונשין האוסטריים. נטען כי הם חברים לכאורה בארגון פשע האחראי לפשעים כמו איומים או גרימת נזק לרכוש. פשעים אלה בוצעו על ידי אלמונים נגד חברות או יחידים הקשורים בתעשיית הפרוות, בניסויים בבעלי חיים, בציד, או בשימוש דומה בבעלי חיים.
אולם בבחינה מדוקדקת יותר של כתבי האישום, ה"קשרים" המוכחים היחידים בין ארבעת הפעילים לבין העבירות הפליליות שבוצעו הם אלה:
- למרות שזהות מבצעי העבירות הפליליות אינה ידועה, נראה כי המוטיבציה לביצוע העבירות היא אותה המוטיבציה של ארבעת הפעילים להשתתף בהפגנות ובקמפיינים חוקיים- כלומר, לעודד חנויות להפסיק למכור פרוות.
- בעבודתו ככתב תכנית רדיו, דיווח לפעמים מרטין באלוך על ביצוע העבירות.
- מדי פעם ארבעת הפעילים הביעו דעות, רובן דרך האינטרנט, שהתביעה רואה בהן עדות לתמיכתם בעבירות המדוברות.
בהתבסס על "ראיות" אלה, התביעה טוענת כי חייב להיות קשר בין פעילותם החוקית של ארבעת הפעילים לבין עבירות שביצעו האלמונים, ושני הדברים הינם חלק מקמפיין אחד המנוהל בידי ארגון פשע. מכאן שגם הפעילות החוקית היא פלילית היות שהיא תומכת לכאורה בארגון פשע.
משום כך פעילות פוליטית רגילה כמו צילום תנאי בעלי החיים במשקים, ארגון הפגנות, כנסים וסדנאות, חלוקת עלונים נגד ציד או דיון באסטרטגיית פעילות, מובאים כולם כראיות נגד הפעילים, ללא כל ניסיון להוכיח שעבירות פליליות אכן תוכננו או התבצעו כחלק מהפעילות. זו הפרה בוטה של עקרון החוק.
איום של עד 5 שנות מאסר מרחף מעל ראשי הפעילים. 115 עדים מוזמנים מטעם התביעה, והמשפט צפוי להימשך שישה חודשים. משמעות הדבר אינה רק שיבוש חייהם האישיים של הפעילים, אלא גם הוצאות עבור עלות ההגנה המשפטית המוערכות ב-35,000 יורו לכל הפחות לכל אחד ואחת מהם. החוק באוסטריה לא נותן לפעילים זכאות לקבלת החזר על ההוצאות המשפטיות, גם במידה שיזוכו במשפט.